פסק-דין בתיק עת"מ 17709-08-11

א.         כללי

1.      העותרת, אזרחית מדינת אוקראינה, עתרה לבית המשפט ליתן צו המורה למשרד הפנים - מחלקת אשרות (להלן: המשיב) להאריך את אשרת השהייה שלה עד ליום 01.08.12. המשיב טען כי דין העתירה להידחות.

ב.         העובדות  הנטענות בעתירה

2.      העותרת נישאה לאזרח ותושב מדינת ישראל, מר יעקב מושאילוב ביום 09.12.10, בעיר קייב באוקראינה לאחר שהשניים, לטענתה, ניהלו מערכת יחסים במהלך שני ביקוריה בישראל בשנת 2010. ביום 28.12.10 נכנסה העותרת לישראל על מנת להתאחד עם בן זוגה.

3.      כחודש לאחר כניסת העותרת לישראל, נעצר בן זוגה בחשד לביצוע עבירות מרמה והוא נמצא במעצר עד לכתיבת פסק הדין.

4.      בני הזוג לא הגישו טרם מעצרו של בן זוגה של העותרת בקשה למתן אשרה מסוג א/5 למשרד הפנים. משנעצר בן הזוג, לא יכלה העותרת להגיש בקשה כאמור, שכן על שני בני הזוג להיות נוכחים בעת הגשת הבקשה.

5.      בעקבות פניית העותרת למשיב להארכת רישיון ישיבה בישראל, ניתנה על ידו החלטה ביום 28.03.11 לפיה בקשתה למתן מעמד בישראל, בעקבות נישואיה עם בן זוגה, נדחתה. הודע לעותרת כי עליה לצאת את הארץ תוך 7 ימים. בסיום ההחלטה נאמר: "עם שחרורו של מר מושאילוב יעקב מהכלא יוכל להזמינך לישראל ע"פ הקריטריונים הקבועים בנוהל".

6.      ביום 05.04.11 הגישה העותרת, באמצעות בא כוחה, בקשה נוספת למשיב למתן רישיון ישיבה בישראל. בבקשה זו ביקשה העותרת להאריך את רישיון הישיבה שלה בכשישה חודשים, עד ליום 28.09.11.

7.      ביום 11.07.11 ניתנה החלטת המשיב, לפיה הבקשה " למתן מעמד בישראל בעקבות נישואין למר מושיאלוב יעקב" נדונה על ידי המשיב בשנית וכי החלטתו מיום 28.03.11 בעינה עומדת, וכי על העותרת לצאת מישראל תוך 7 ימים מיום קבלת המכתב. מכאן העתירה שבענייננו.

טענת המשיב כי דין העתירה להידחות על הסף

8.      לטענת ב"כ המשיב דינה של העתירה להידחות על הסף מאחר שהסעד שהתבקש במכתבו של ב"כ העותרת מיום 5.4.11 היה לאפשר לעותרת לשהות בישראל עד ליום 18.9.11, ואילו עתה, בעתירתה, ביקשה העותרת אפשרות לשהות בישראל עד ליום 1.8.12.

9.      יש ממש בטענת ב"כ המשיב. מיותר לציין, כי העותרת אינה זכאית לפנות לבית המשפט בבקשה לסעד אשר לא עתרה לו קודם לכן בפני המשיב. לפיכך, ומאחר ובפועל נוצר מצב בו התאפשר לעותרת לשהות בישראל עד ליום 30.9.11, בעקבות ההחלטה שניתנה בהסכמה בדיון ביום 6.9.11, היינו אף מעבר למועד שביקשה העותרת מהמשיב, דין העתירה להידחות על הסף.

10.  אף כי כאמור דין העתירה להידחות על הסף אתייחס להלן לטענות העותרת לגופן.

טענת העותרת כי אין התייחסות בהחלטת המשיב מיום 11.7.11 לבקשתה לקבלת אשרת תייר

11.  לטענת העותרת, בקשתה היתה לקבלת אשרת תייר וכי לא הובנה כראוי ע"י המשיב חרף הודעתה ושימושה במסמכים המיועדים לבקשה מסוג זה. העותרת טענה כי המשיב סבר, בטעות, כי הגישה בקשה למתן מעמד עקב נישואיה.

12.  לטענת המשיב הבקשה בגינה ניתנה החלטתו מיום 11.7.11, הינה בקשת העותרת להאריך את רישיון הישיבה שלה בשישה חודשים נוספים, היינו עד ליום 28.9.11. אכן מעיון בבקשת העותרת מיום 5.4.11 לא עולה כי ביקשה במפורש אשרת תייר, אלא שביקשה למעשה הארכת שהייתה בישראל בעקבות נישואיה.

שהייה באשרת תייר, הוסבר בתגובת המשיב, ניתנת לתקופה קצרה של עד 3 חודשים, אשר ניתן להאריכה במספר חודשים, מעת לעת, ולא כפי שכעת מבקשת העותרת בעתירה לשנה מראש.

13.  לטענת ב"כ המשיב, בקשת אשרת שהייה לתקופה של שנה מעידה על כוונות העותרת לקבל רישיון ישיבה ממושך מכוח נישואיה לבן זוגה, ומשכך, הסעד שכביכול מבוקש, היינו הארכת אשרת תייר, אינו עונה להגדרת "אשרת שהייה כתייר" אלא המדובר בבקשה למתן מעמד מכוח נישואין.

14.  בהחלטה נשוא העתירה צויין בנדון: "בקשתך למתן מעמד בישראל בעקבות נישואין למר מושאילוב יעקב" ולפיכך, כאמור, טען ב"כ העותרת כי בקשת העותרת "כלל לא הובנה". בתשובה לטענה כי בקשת העותרת היתה לאשרת תייר, וכי בקשתה לא הובנה, יצויין, כי העותרת לא הסתירה בעתירתה כי ביקשה הארכת אשרת תייר בשל המחסום העומד בפניה להגשת בקשה לאשרה מסוג א/5 - מתן מעמד בשל נישואין, שכן נבצר מבן זוגה לחבור אליה לשם הגשת בקשה למתן אשרה מסוג זה. על כן, אין לומר כי המשיב טעה  בהתייחסו לבקשת העותרת בהתאם למהותה האמיתית, שהיא בקשה למתן מעמד מכוח נישואין.